#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 1 העושה סוכתו בראש הספינה האם כשרה ומדוע?	"אם יכול לעמוד ברוח מצויה דים - ודאי כשרה.<p dir=""rtl"">אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה - ודאי פסולה. </p><p dir=""rtl"">יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ולא של ים - ר&quot;ג פוסל דסוכה דירת קבע בעינן, ור&quot;ע מכשיר דסוכה דירת עראי בעינן, וכן סתמה משנתנו.</p>"	סוכה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 2 העושה סוכתו ע&quot;ג בהמה האם כשרה ומדוע?	ר' יהודה פוסל כיון שאינו יכול&nbsp;&nbsp;לעלות עליה ביו&quot;ט אינה סוכה העשויה לשבעה והתורה אמרה &quot;חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים&quot;. ר&quot;מ מכשיר וכן סתמה משנתנו שהרי מדאורייתא ראוי לעלות עליה כל שבעה ורק מדרבנן גזרו.	סוכה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 3 עשה דופן מבהמה האם כשרה ומדוע?	"ר&quot;מ פוסל ור' יהודה מכשיר.<p dir=""rtl"">טעמו של ר&quot;מ: אביי אמר שמא תמות, ור' זירא אמר שמא תברח. אם אינה קשורה ודאי שחישינן שמא תברח ואינה מחיצה, בהמה קשורה נחלקו אם חישינן למיתה שר' זירא סבר מיתה לא שכיחא ולכן מכשיר כשמילא את הרווחים בהוצא ודפנא וקשר הפרה למעלה שלא תשב, ואפ' הכי אם תמות תפסל המחיצה שפעמים מעמידה בפחות מג' סמוך לסכך.</p><p dir=""rtl"">לפי אביי ור' זירא פסול זה אינו אלא מדרבנן, וקשה שהרי סובר ר&quot;מ גם שאינו נעשה דופן לקבר, לכן ביאר רב אחא בן יעקב טעמו של ר&quot;מ כל מחיצה שעומדת ברוח אינה מחיצה וא&quot;ד אמר כל מחיצה שאינה נעשית בידי אדם אינה מחיצה, איכא בינייהו שעשה מחיצה מנוד תפוח.</p>"	סוכה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: האם ר&quot;מ ור' יהודה חוששים למיתה (אליבא דאביי) גבי מחיצה בבע&quot;ח, אשת כהן לאכול בתרומה, הלוקח יין מבין הכותים, מיתת אשתו של כ&quot;ג?	"גבי לעשות מחיצה בבע&quot;ח ר&quot;י הכשיר ור&quot;מ פסל - ביאר אביי שנחלקו אם חישינן למיתה (ר' זירא ורב אחא בר יעקב פ' בדרך אחרת, ואביי ור' זירא נשארו בקושיא).<p dir=""rtl"">בישוב סתירת המשניות שמשנה אחת התירה לאשת כהן שהלך בעלה למדינת הים לאכול בתרומה, ומשנה אחת אסרה לאכול בתרומה לאשת כהן שבעלה נתן לה גט שעה אחת קודם מיתתו - ביאר אביי שנחלקו בחישנן למיתה כנ&quot;ל וצ&quot;ל לר&quot;מ חישינן ולר&quot;י לא חישינן.</p><p dir=""rtl"">גבי הלוקח יין מבין הכותים נחלקו ר&quot;מ שהתיר לעשר בתנאי ור&quot;י שאסר - כאן ר&quot;מ לא חשש לשבירה כמו שחשש למיתה, שמיתה שכיחא ושבירה לא שכיחא שיכול למסור לשומר. ר&quot;י שאסר לעשר ע&quot;י תנאי אינו משום שחושש לשבירה אלא שלית ליה ברירה, ומה שאמר לר&quot;מ שמא יבקע הנוד, לשיטתו אמר.</p><p dir=""rtl"">אף שר' יהודה לא חושש למיתה, מתקין לכה&quot;ג אשה אחרת שמא תמות אשתו - מעלה עשו בכפרה.</p>"	סוכה כג:		
